עכשיו זמין:
תוכניות טיפול מקוונות עבור וגיניסמוס ומין כואב

חדירה, עוררות וטיפול בנרתיק

עצה טיפולית נפוצה לנשים הנאבקות בוואגיניזם היא גירוי מיני לאימון חדירה. איזו גישה מטעה!

  • הנרתיק בנוי כך שיתאים לחדירה ללא עוררות: אצבע, טמפון, בדיקת גינו ואולטרסאונד נרתיקי, מרחיב/דילדו, אפילו קיום יחסי מין כשהאישה לא 'בעניין' או שכבר קיבלה אורגזמה. שיוך הצורך להתעורר על מנת לטפל בוואגיניזמוס שלה מכניס את האישה הסובלת ללחץ מופרז, שלא לדבר על מדיקליזציה של עניין לא.
  • מבחינה נוירופיזיולוגית, התעוררות היא בהשפעת ה פרזימפתטית מערכת העצבים, זו שאחראית גם על המנוחה והמנוחה (והעיכול). ה חרדה הקשורה לוגיניסמוס & החדירה נמצאת בשליטה של ​​מערכת העצבים הסימפתטית, מנגנון הילחם או ברח שלנו. השניים פועלים בניגוד: כאשר אחד פעיל, השני אינו פעיל. אז איך האישה יכולה להתגרות ולשמור על זה תוך כדי טיפול בו-זמנית בוואגיניזם שלה? לא עובד.
  • הנרתיק הוא מעבר ולא האיבר המיני של הנקבה. ראה את הפוסט שלנו טיפול ועוררות לקבלת פרטים נוספים.
  • הוסף בן זוג לתערובת וזה מסבך את העניינים עוד יותר: לא רק שהיא מרגישה חרדה מפני חדירה עם נרתיק, ולא רק שהיא נאבקת להתעורר בידיעה שיש לה 'שיעורי בית' בזמן שהיא 'מופעלת', אלא שגם עכשיו היא גם צריכה להופיע, כדי לרצות את בן הזוג, לא להרגיש לא מספיק נרתיק שלה אלא סקסי ורצוי. כישלון בהגדרה.

האמור לעיל לא אומר שנשים עם וגיניסמוס אינם פעילים מינית; ממש להיפך. הם יכולים לקיים חיי מין מספקים גם ללא חדירה.

קרא את הבלוג שלנו נרתיק ואורגזמה.

ההודעה: נפרד גירוי מיני מ טיפול בנרתיק. עזרו לנו להפיץ את הבשורה!

על המחבר

מומחית לוגיניסמוס ד"ר דיצה כץ חברת צוות המרכז לטיפול בנשים

    פרסם תגובה

    תוכן העניינים