אודותוגיניסמוס תנאים וטיפוליםלמקצועניםבלוג וחדשותחנותצור קשרחיפוש

מבעל לאחר ריפוי הנרתיק: אני כבר לא דואג לגרום לה כאב או רגשות בושה

כשאשתי ואני נסענו למרכז לטיפול נשים, הרגשתי שיש לי תקוות גדולות להצלחה, מציאותיות אך גבוהות. הם לא היו. התקוות שלי נמצאו נמוכות, כזו היא היעילות המוכחת של התרגול והטיפול הניתן.

ידענו שיש לה הרבה אדמה לכסות. היא תצטרך 'לשכתב' הרבה מאוד שנים של הרגשה של כישלון. של הרגשה שבורה, מבוישת ולא שלמה. היא קפצה לתוכה, בעקבות כל מה שהרופאים המליצו להם ובשל כך היא התחלפה.

היא החלימה. היא גדלה. קיבלתי את העונג לראות את כל התנהגותה משתנה. בתוך ימים ספורים הביטחון, הגאווה והערך העצמי שלה פרחו ממש מולי. גאוותה ובעלותה על נשיותה, והעוצמה באמצעותה יפה למראה.

אך לא רק לה נועד הטיפול. אנחנו שותפות, וגם לימדתי לעשות זאת. כשעשינו יחסי מין בפעם הראשונה, לאשתי הייתה הבעה של הפתעה נרגשת על פניה. כשראיתי את הבעתה ההמומה, תחושה של דאגה ודאגה צצה בתוכי, כפי שקרה בכל פעם שניסינו, ושאלתי אם היא בסדר ואם אנחנו צריכים לעצור. עדיין תפקדתי בחשיבה הישנה והייתי צריך לשחרר את זה. הייתי צריך לסמוך על הרופאים ולסמוך על העבודה שהם עושים איתה באותה מידה שהיא הייתה צריכה.

הרופאים היו מעורבים בי בכל צעד ובכל התקדמות שאשתי עשתה, ואני כל כך אסיר תודה שהם עשו זאת. פירוש הדבר שאוכל להשתמש בחוויות האלה, בידע הזה, כדי לדעת שהיא נרפאה. שלא הייתי צריך 'להגן' עליה, או לדאוג שמה שאנחנו עושים יגרום לכאב או לתחושת בושה.

עכשיו היינו חופשיים להביע את אהבתנו זה לזה בדרכים שתמיד היינו יכולים.

- בן (יולי 2018)